נדחה ערעור ביחס למימוש משכנתא ע"י הבנק

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 2.4.2013 של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטתו' פלאוט) בתיק רע"א 38032-12-12, בגדרו נקבע כי המשיב (להלן: הבנק) רשאי לממש משכנתא הרשומה לטובתו על זכויות המבקשים בבית מגורים, בין היתר, מאחר שהוטלו עיקולים על זכויות המבקש בנכס, ואף שעיקולים אלה הוטלו בעקבות מעשיו של המבקש לבדו.

רקע והליכים קודמים

1.        המבקשים, שהם בני זוג, נטלו מן הבנק מספר הלוואות לצורך רכישת הבית בו הם מתגוררים (להלן: הבית). להבטחת תשלום ההלוואות חתמו המערערים על שטר משכנתא בו משכנו לטובת הבנק את זכויותיהם בבית (להלן: החוב המובטח במשכנתא).

2.        המבקש, עורך דין במקצועו, ייצג את הבנק בהליכי גבייה נגד חייבים ובמסגרת זו גבה עבור הבנק סכום של כ-2,000,000 ש"ח שהוחזק על-ידו בנאמנות. הבנק, אשר טען כי המבקש לא העביר לידיו את מלוא הסכומים שגבה עבורו, נקט נגד המבקש בהליכים שונים שבגדרם הוטלו שני עיקולים על זכויותיו של המבקש בבית. התביעה הכספית שהגיש הבנק נגד המבקש התקבלה ונקבע כי עליו להשיב לבנק סכום של כ-2,000,000 ש"ח. המבקש השיג על פסק הדין שקבע את חובו, אך בהליכי הערעור לא ניתן צו לעיכוב ביצוע תשלום החוב הפסוק והעיקולים שהוטלו בתחילת ההליכים נותרו על כנם. המבקש לא שילם את חובו לבנק (גם לאחר שערעוריו נדחו), ומשכך הגיש הבנק להוצאה לפועל בקשה למימושה המיידי של המשכנתא על מלוא החוב המובטח באמצעותה. המבקשים הגישו התנגדות לבקשה.

3.        רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם א' צ'יזיק): דחה בהחלטה מיום 9.10.2011 את התנגדות המבקשים. הרשם עמד על כך שהמבקש הונה את הבנק לאורך ההליכים שהתנהלו נגדו. בתוך כך הוזכר כי המבקש התחייב (במסגרת פסק דין שניתן בהסכמה) להפקיד את סכום הכסף שבמחלוקת בחשבון נאמנות, אך לא עמד בהתחייבותו. נאמר גם, כי המבקש הבריח את נכסיו לחוץ לארץ כדי להימנע מתשלום החוב. נוכח האמור נקבע, כי בענייננו מתקיים יסוד ההונאה המצדיק מימוש מיידי של המשכנתא על מלוא החוב (סעיף 81ב1(ג)(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, להלן: חוק ההוצאה לפועל). עוד נקבע, כי תנאי המשכנתא מאפשרים לממשה ככל שיוטל עיקול על הבית ואין נפקא מינה שקיימת זהות בין הגורם שהטיל את העיקול לבין מי שהמשכנתא רשומה לטובתו. לבסוף נקבע, כי המשכנתא נועדה להבטיח כל חבות במישור שבין הבנק לבין המבקש ולא רק את החוב המובטח במשכנתא.

4.        בהחלטתו מיום 5.12.2012 קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' סגן הנשיאה א' שוורץ) את ערעור המבקשים על החלטת הרשם. הוסבר, כי על המשכנתא חלות הוראות סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל המעניקות הגנות לחייבים, בין היתר, בכך שנקבעה בהן הדרגתיות בהליך מימוש המשכנתא. נקבע, כי הוראת הסכם המשכנתא, המאפשרת לבנק להגיש בקשה למימוש המשכנתא על מלוא החוב המובטח על-ידה מעת שמוטל עיקול על הבית (בגין חוב אחר, שאינו החוב המובטח במשכנתא), "עומדת בניגוד להוראת סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל ואינה מגשימה את תכליתו ומטרתו". נאמר כי אמנם רשם ההוצאה לפועל מצא שהתנהגות המבקש עולה כדי הונאה המהווה חריג להגנה זו ומאפשרת מימוש מיידי של המשכנתא, אך ההונאה האמורה מיוחסת למבקש בלבד ולא למבקשת. הוסבר, כי בנסיבות אלה לא ניתן לממש את המשכנתא על מלוא החוב, שכן פעולה זו מכוונת כלפי שני המבקשים.

5.        בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הבנק לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, ובפסק דין מיום 2.4.2013 התקבל ערעור הבנק (כב' השופטת ו' פלאוט). ראשית נקבע, כי אין בכך שההונאה מיוחסת למבקש בלבד כדי למנוע מימוש המשכנתא. נאמר, כי ניתן להקיש לענייננו מפסיקה שעסקה במקרה בו אף כי רק אחד מבני הזוג הוכרז כפושט רגל, רשאי היה הבנק לבקש את מימוש המשכנתא על מלוא החוב, וזאת על יסוד תנאי הסכם המשכנתא שלפיהם לבנק שיקול דעת בלעדי (שיש להפעיל בתום לב) לעשות כן במידה ואירע מקרה המעמיד בספק את יכולת הפירעון של הממשכנים (ע"א 1805/10 לוין נ' סונדרס(19.12.2012)). בענייננו, אף אם המבקשת אינה אחראית למעשים שהובילו להטלת העיקול, אין לאפשר למבקש "לזכות מההפקר בשל תמימותו לכאורה של בן הזוג האחר". עוד נקבע, כי אין בעובדה שהעיקול אינו קשור לחוב המובטח במשכנתא כדי למנוע את בקשת הבנק, זאת נוכח תנאי המשכנתא, שלפיהם זו תשמש ביטחון עבור כל סכום שיגיע לבנק מאת המבקשים "מכל מקור שהוא". בנוסף, על-פי ההסכמים בין הצדדים רשאי הבנק לממש את המשכנתא בכל מקרה שבו הוטל עיקול על הנכס, כבענייננו. לבסוף נקבע, כי אף אם תדחה בקשת הבנק, הרי שבסופו של דבר עשויים אנו להגיע לתוצאה זהה, שכן הבנק רשאי לפעול למימוש העיקול הרשום על הנכס.

טענות הצדדים

6.        בבקשה נטען, בין היתר, כי היא מעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית ומשפטית הנוגעות לכלל ציבור נוטלי המשכנתאות. כך נטען, כי יש מקום לתת את הדעת על היחס שבין הוראות הסכם המשכנתא (שנחתם לפני הוספת סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל), המאפשרות מימוש המשכנתא על מלוא החוב בנסיבות שונות, לבין תכלית ההגנה המצויה בבסיס הסעיף. כן עולה השאלה, אם יש לאפשר לבנק לממש את המשכנתא גם ביחס לחלקה של המבקשת, אף שזו עמדה בתשלומי ההלוואה המובטחת במשכנתא במלואם ובמועדם ואף שההונאה (שאותה מכחיש המבקש) מיוחסת למבקש בלבד. לטענת המבקשים, על הבנק היה לפעול למימוש העיקולים הרשומים על חלקו של המבקש בבית כנושה רגיל ולא כנושה מובטח. עוד נטען, כי הקביעה לפיה בעניינו של המבקש מתקיים חריג ההונאה אינה מבוססת על תשתית ראייתית מהימנה כנדרש.

7.        הבנק מתנגד לבקשה. לטענת הבנק קמו לו מספר עילות לבקש את מימוש המשכנתא על מלוא יתרת החוב המובטח באמצעותה: (1) הוראות סעיף 81ב1(ג)(1)(ב) לחוק ההוצאה לפועל המאפשרות מימוש המשכנתא על מלוא החוב אם החייב "הונה או בכוונתו להונות את נושיו" ובעניין זה ישנן מספר קביעות עובדתיות שהמבקש אכן הונה וניסה להונות את הבנק; (2) בהתאם להסכם המשכנתא עליו חתומיםשני המבקשים יחד, הבנק רשאי לפעול למימוש המשכנתא אם הוטל עיקול על הבית; (3) הסכמי המשכנתא נועדו להבטיח כל חוב של מי מן המבקשים כלפי הבנק ולאו דווקא את החוב המגולם בהלוואה ששימשה לרכישת הדירה, וקיימים פסקי דין חלוטים המלמדים על חובו של המבקש; (4) נטען כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות נוכח חוסר תום הלב וניקיון הכפיים של המבקשים אשר ממאנים לשלם את חובו של המבקש לבנק מזה זמן.

דיון והכרעה

8.        לאחר העיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, שכן חרף האמור בבקשה נראה כי אין היא מעוררת שאלות או עילות שיצדיקו קבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי". יצוין גם, כי אף אם בית המשפט המחוזי סבר כי יש מקום לשנות את פסיקת בית משפט השלום, אין בכך בלבד כדי להצדיק דיון בערכאה נוספת (השוו: רע"א 4215/04 טיטו נ' אבו חצירא (12.9.2004)).

ההוראות הסכמיות בין הבנק למבקשים:

9.        ראשית יש לבחון את המערכת ההסכמית בין הבנק לבין המבקשים, כפי שזו באה לידי ביטוי בהסכם המשכנתא והסכמי ההלוואות בין הצדדים, ולקבוע אם אכן השתכללו התנאים בהם רשאי הבנק להעמיד את המשכנתא לפירעון מיידי של מלוא יתרת החוב המובטח על-ידי המשכנתא, ולעשות כן גם ביחס לחלקה של המבקשת בבית. מעיון ב"נספח התנאים המיוחדים של המשכנתה" עולה כי המבקשים הסכימו, בין היתר, לתנאים הבאים:

"10. משכנתה זו תשמש בתור בטחון חוזר עבור כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מאת הלווה ו/או הממשכן על פי חוזה ההלוואה ו/או שטר משכנתה זה ועבור כל הכספים שמגיעים ו/או יגיעו לבנק מכל מקור שהוא לרבות הלוואות, ערבויות, התחייבויות מכל מין וסוג שהוא שנעשו בעבר ו/או יעשו בעתיד בין שהסכומים מגיעים מאת ו/או הלווה לבד או ביחד אם אחרים ...

...

22. בכל אחד מהמקרים הבאים ... יהיה הבנק רשאי לדרוש מיד את פרעון כל הסכומים בין אם מועד פרעונם הגיע ובין אם טרם הגיע. כן יוכל הבנק בכל אחד מהמקרים הנ"ל לממש ו/או להוציא לפועל את שטר משכנתה זה ... :

...

ו. אם יוטל עקול על הנכסים או על חלק מהם או על רכושם או נכסיהם האחרים של הלווה ו/או הממשכן ו/או מי מהם לרבות עקול זמני או אחר ...".